להשתחרר מהכאב ולחזור לאיזון. רון אוריאל

טיפולי עיסוי בהתאמה אישית. רחובות

לא מובן מאליו

אוהבים מסאז'? מי לא?
ובכן, תתפלאו, אבל לא כולם אוהבים מסאז'. אלה שלא, הם אלה שאני אוהב להיות החוויה המתקנת שלהם…

מאיה הייתה כזו. היא יצרה איתי קשר לקבוע לעצמה עיסוי בהמלצתה של הפסיכולוגית שלה. למאיה הייתה בעיה: היא לא אהבה שנוגעים בה. יש אנשים שלא אוהבים שנוגעים בהם. הסיבות יכולות להיות מגוונות. חוויות לא מיטיבות מהעבר או אפילו טראומות ילדות, עניינים של ויסות חושי כגון רגישות יתר, לפעמים אפילו חוסר שקט שמקשה על הבנאדם לשכב במנוחה כשעה.
מאיה הבינה שזה מהווה בעיה. זה הקשה עליה בכל הממשקים עם החברה ועם בני זוג. כשאת לא אוהבת שנוגעים בך את נמנעת מחיבוקים, את מתקשה לייצר קירבה עם הסובבים אותך, את מגיעה אפילו למצבים של בריחה מאינטימיות וממגע עם המין השני כי את פשוט לא פתוחה למגע קרוב. וכשהפסיכולוגית המליצה שתנסה מסאז' מאיה הייתה צריכה עוד תקופה מסויימת של הבשלה עד שההתנגדות המובנית בה התמתנה לסקפטיות. ועם זה היא באה אליי.

יש דברים שלומדים בתשאול מקדים. לדוגמה רוב האנשים יכולים לומר לי בתשאול שהם מעדיפים מגע יותר חזק ועמוק או יותר עדין. עם מאיה זה היה פחות ברור. היא לא ידעה לענות לי על העדפות מגע כיוון שההעדפה שלה הייתה מלכתחילה – אל תגעו בי.

לכאורה זה נשמע מקרה מאתגר וקשה.
בפועל – זה היה אחד המקרים הקלים שהגיעו אליי.
כי הבנתי מהר מאוד שאני לא צריך לחולל פה איזשהו קסם.
מאיה בסך הכל הייתה זקוקה לחוויה מיטיבה. חוויה מתקנת רושם.
אם יש אישו'ז כלשהם שיושבים על הנפש אני בטוח שאותם היא פתחה על ספת הפסיכוליגית, אבל אליי היא הגיעה בשביל המגע, וזה בדיוק מה שביקשתי לתת לה: מגע מיטיב.

התחלנו מאפס. בדיוק כמו שמתחיל כל עיסוי. מגע מקרקע, מבסס ביטחון, משרה רוגע.
הארכתי מעט את השלב הזה, אבל לא יותר מדי, ומשם המשכתי בלי להתעכב לעיסוי עצמו. שמתי לב שמאיה אמנם לא הייתה חסרת מנוחה, אבל היא גם הייתה קצת נוקשה למגע, וידעתי שזה בדיוק המקום שבו הגוף מתכווץ ומתגונן מפני המגע החיצוני. גם כאן, לא ניסיתי לחפש את ההוקוס פוקוס. אני כבר מכיר את המעבר הזה של השרירים ממצב מכווץ ודרוך למצב רגוע ומרפה. זה בעיקר פונקציה של מגע נכון ושל זמן. וככה בדיוק היה. ככל שהתקדמתי בעיסוי, שרירים החלו להשתחרר. הנשימה של מאיה העמיקה, הדריכות פחתה, ואני מצדי הקפדתי על המשכיות במגע, על קצב קשוב ונכון, וכשהרגשתי שמאיה כבר לגמרי איתי לקחתי אותה גם לטיול נחמד ולא מאתגר על המנעד של סוגי מגע בסיסיים: עדין ומרפרף, עמוק ו"כבד" יותר, מהיר וממריץ, וגם איטי ומרגיע. כמו "טעימות" ממה שעיסוי טוב יכול להציע.

סיום. הנחתה. קרקוע.
החיוך שלה היה התמורה האמיתית שלי. ההודיה על חוויה שעשתה לה חשק לעוד.
היו סשנים נוספים, ומאיה קצת התפלאה שכל השנים הללו הייתה בהימנעות, משגילתה שתכל'ס – היא בעצם ממש אוהבת מגע. נו בטח, הרי היה לה המון פער להשלים.