הקליניקה

יש לקוחות שהולכות איתי הרבה שנים. מספיק שנים כדי לזכור את הקליניקה הראשונה, זו שהייתה ממוקמת בתוך מרתף מסתורי שהיה גם הסטודיו שלי לצילומים. קליניקה עם ווייב של דאנג'ן… עיצבתי אותה בצבעים אפלים. הדארקנס שלט מסביב.

אחר כך, כשהגיע הזמן להיפרד מהמקום ששימש אותי למעלה מעשור, עברתי לגלריה קטנה בצומת מרכזי בעיר, מעל מספרה להחלקות שיער. לוקיישן תוסס, תנועת אנשים ברחוב למטה, ושוב – אצלי בגלריה – אווירה אחרת. הפעם זה לא היה דארקנס. עיצבתי אותה קלילה יותר, עם נגיעות של צבע, ודאגתי שהאינטימיות תישמר וישרור בפנים שקט ובידוד מהחוץ – עד כמה שניתן.
אבל כשחלפה שנה והסתיים החוזה – החלטתי שאני ממשיך הלאה. היו כל מיני סיבות, ביניהן שהאזור היה סואן מדי, ועם כל ההשקעה בבידוד, צומת מרכזי שבו צופרות מכוניות מתחת לקליניקה זה שילוב שקשה לנצח. התקדמתי הלאה והגעתי למקום שמשמש אותי בשנים האחרונות.
אני אספר בכמה מילים על הקליניקה, בעצם בואו נתחיל בתמונה, ומשם נמשיך למסר שחשוב לי להעביר בפוסט הזה, אבל קודם ההצצה:

ככה עיצבתי אותה, עד כמה שאפשר להעביר בתמונה את התאורה המעניינת ואת הסידור של המקום. היא קטנה, אפילו קטנטונת. הצד שרואים בתמונה זה חדר הטיפולים ובו גם פינת אירוח לי ולמטופל/ת. מחוץ לתמונה יש את הכניסה ובה מטבחון, וחדרון מקלחת ושירותים.
כשעברתי לקליניקה קטנה אחרי המרתף המרווח, נאלצתי ללמוד איך להתכנס ולהצטמצם למקום קטן. לקח לי זמן וכמה מחזורים של שינוי של סידור ועיצוב המקום להגיע לאיך שהדברים נראים כעת. על הדרך תירגלתי מינימליזם (מבורך) והיפטרות מהרבה ציוד שאפשר בלעדיו וסתם תפס מקום. מינימליזם זה גם משהו שאני רוצה שתקחו מהפוסט הזה. לס איז מור.
אבל בסופו של פוסט אני רוצה להגיע למסר החשוב:
יש שיר ישן של פול יאנג: Wherever I lay my hat – that's my home.
ואכן, למדתי שהלוקיישן הוא רק פיסה בפאזל. האדם עושה את המקום.
כן, המקום (והמיקום) חשוב.
כן, אני חייב שזה ירגיש לי כמו בית
וכן, אני חייב שזה ירגיש לי נכון עבור הלקוחות.
אבל אני יודע שהיום אני כאן, ומחר – מי יודע – אולי הנסיבות יפנו אותי למקום אחר?
וכשאבחר את המקום הבא – אדאג לעצב אותו שוב באהבה ובתשומת לב. כי אני יוצר את המקום. כי אנחנו יוצרים ובוראים מציאות בתוך הנסיבות הקיימות, עד כמה שניתן.
בדרך לומדים כל פעם משהו. לדוגמה היום אני נמצא במקום שקט בעיר, הרחק מהצפירות והצפיפות, וזה מרגיש לי נכון יותר ונוח יותר להגעה ולשהייה. גם לפרטיות זה עושה טוב כמובן. וכמו שאמרתי – גם השימוש במרחב קטן עד זעיר – איתגר אותי לשחרר הרבה עומס ולהישאר עם הנטו הדרוש.